סא"ל עוז אריה

לאחר "ליל הבדולח" החליט אביו של אריה לעלות לארץ, ולהכשיר את הקרקע לבואה של שאר המשפחה. משפרצה המלחמה, נמלטו אריה, אמו ואחותו להולנד, וקיבלו מעמד של פליטים. ב־1942, רגע לפני שליחתם למחנות ההשמדה, נמצא לאריה בן ה־6 מקום מסתור בחווה חקלאית בעיירה זייסט, בבית משפחת הייצמא, פרוטסטנטים אדוקים וחברי המחתרת ההולנדית. במקום זה שהה אריה עד סוף המלחמה: בימים התחבא בעליית הגג, שם נבטה בו אהבת התעופה כשהציץ דרך הצוהר במטוסי הקרב, ובערבים, הצטרף לבני המשפחה. לימים, הוכרה משפחת הייצמא כחסידת אומות עולם.

 

בתום המלחמה התאחדו אריה ואחותו עם אמם, ולאחר שאיתרה את אביהם בפלסטינה, עלו השלושה ארצה ב- 1946 באנייה "שמפליון". חבלי הקליטה היו קשים ביותר. אריה בן ה־11, שמעולם לא למד ולא ידע קרוא וכתוב ולא את השפה העברית, עבר בין מוסדות חינוך ובין משפחות ברחבי הארץ, ולבסוף התקבל לכפר הנוער "הדסים", שבו סיים את כיתה ו' (הכיתה הראשונה שבה למד). כדי לחזק את שריריו המנוונים הרבה לעסוק בספורט, שיחק כדורגל ב"מכבי תל אביב", ואף התקבל לנבחרת הנוער של ישראל בכדורגל. את חוק לימודיו סיים ב"תיכון עירוני א' " שבתל אביב, וב־1954 התגייס לחיל האוויר. מתגורר ברמת השרון. נשוי לבת שבע, אב לענת, שיר וסער, וסב לשבעה נכדים.

 

בראשית 1956 סיים אריה את קורס הטיס. טס על "ספיטפייר" ו"קונסול", והוסמך כקברניט "דקוטה", "נורד 2501", "סטראטוקרוזר" ו"הרקולס". הדריך באתיופיה טייסים מקומיים, וביצע משימות תובלה עלומות ברחבי אפריקה, אירופה ופרס. ב־1963 נבחר להקים את טייסת 120 ("הבינלאומית"; כיום: "ענקי המדבר"), לקלוט את מטוסי ה"סטראטוקרוזר", ולפקד על הטייסת. אריה השתתף במבצעים חסויים ומפורסמים כ"רוטב/דורבן" ו"אנטבה", נטל חלק במלחמות ישראל, והמשיך לטוס במילואים עד 1986. במהלך שירותו למד באוניברסיטה העברית בירושלים, והשלים תואר ראשון בניהול תעופתי באוניברסיטת ניו הייבן שבארצות הברית.

 

ב־1967, עם שחרורו מצה"ל, התקבל ל"אל על" כטייס, ועבד בחברה במשך 34 שנים. טס על כל סוגי המטוסים, מילא תפקידי ניהול בכירים, ושימש ראש אגף המבצעים והטייס הראשי של החברה. לאחר פרישתו לגמלאות, כשלזכותו 28,000 שעות טיסה, המשיך לעסוק בנושאי תעופה – ב"אל על", במשרד התחבורה, במנהל התעופה האזרחית, בחברת "קא"ל" ובמשרד החוקר הראשי. השלים את כתיבת ספרו האוטוביוגרפי "שמע ישראל...: תשרי, חשוון, כסלו", אפשר לעיין בספר באתר - הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר. כיום מרצה, משמש חוקר תאונות אוויריות, ומתנדב פעיל בפרויקט "מתקומה לשחקים".