• בקוקפיט 747-עם הקברניט בן-יוסף ויעקב אגסי

    בקוקפיט 747-עם הקברניט בן-יוסף ויעקב אגסי

  • צוות הרקולס

    צוות הרקולס

סרן מנדיאל יוסף

בשואה
נולדתי ב 26/9/1934 בבולגריה בעיר סמוקוב הסמוכה לאתר הסקי המפורסם בורובץ'.
בסמוקוב חיה קהילה יהודית קטנה יחסית (כ-50 משפחות) בעלת שני בתי כנסת , אחד גדול ומפואר שלימים נבזז ונהרס כליל.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הנאצים פלשו לבולגריה ומיד הטילו עלינו גזרות ועונשים, הילדים היהודים גורשו מבתי הספר הממשלתיים ונאלצו ללמוד בכיתות מאולתרות בבית הכנסת, אסור היה ליהודים להתהלך ברחובות ובגנים ציבוריים בשעות הערב, חוייבנו לענוד סיכה על מגן דוד צהוב שעליו הייתה רשומה המילה JUDE.משפחתי גורשה מהבית שבו התגוררנו , והבית הפך לשמש למפקדה של הנאצים. אבי יחד עם קרובי משפחה ויהודים נוספים נשלחו בכפיה למחנות עבודה למשך תקופה ארוכה היהודים סבלו מהשפלות, מכות ומאסרים מהחיילים הגרמניים ומהפשיסטים הבולגרים. במהלך תקופה זו אחד מהדודים שלי- זיקו ברח ליערות והצטרף לפרטיזנים , לימים נודע לנו שנהרג בקרב נגד הגרמנים בגבול בולגריה יוגוסלביה.
רגעי הפחד והסבל הגיעו לשיא כאשר כל היהודים נצטוו להתאסף במטרה להישלח למחנות ההשמדה. רק בשעות הבוקר המוקדמות של 23/03/1943 בוטלה ההוראה על ידי מלך בולגריה, בהשפעת ראשי הכמורה וכמה שרי ממשל וכך ניצלה יהדות בולגריה מהשמדה.


תקומה
לאחר המלחמה ,הגיעו לבולגריה ולעירנו שליחים מהארץ ששיכנעו והקסימו אותנו בסיפוריהם על תקומת מדינת ישראל .משפחתי החליטה לעלות ארצה.וכך אבי אמי ושתי אחיותי יחד עם קבוצות יהודים מערים אחרות, ולאחר נסיעה של מספר ימים ברכבת עם קרונות משא סגורים וחסויים, ללא חלונות ומושבים, מסופיה לנמל קטן לחוף הים האדריאתי ומשם על אניית מעפילים בשם פאן יורק הגענו לנמל חיפה בשעות המוקדמות של בוקר יום ה- 04/11/1948 .
מחיפה הועברנו לבית עולים ליד חדרה. בשנים שלאחר מכן משפחתי התגוררה בעכו, ביפו ובבת ים אני הצטרפתי לתנועת נוער ועברתי לחיות ,ללמוד ולעבוד בקיבוץ רמת השופט .לאחר כשנתיים חזרתי לעכו ושם המשכתי ללמוד בבית חינוך עירוני. בשנת 1952 התגייסתי לצה"ל לחיל האויר שם הוצבתי בבסיס הדרכה הטכני של החיל ולאחר כשנה קורס, הוצבתי כמכונאי מטוסים בבסיס רמת דוד.
לאחר שחרורי מצה"ל ,התקבלתי לעבודה כמכונאי מטוסים בחברת "אל על". לאורך השנים הוסמכתי לתפקיד מהנדס טייס (מכוננים) , בין השנים 1961- 2000 טסתי כאיש צוות אויר של חברת "אל על" בכל מטוסי החברה . לאחר מכן המשכתי לטוס עד שנת 2003 בחברת "ק"אל" ,
סה"כ 42 שנות טיסה. במהלך עבודתי באל על ב- ב 25/05/1991 התמזל מזלי וזכיתי במצווה להיות שותף לצוות בפיקודו של קב. אריה עוז בהטסת יהודי אתיופיה לארץ ב "מבצע שלמה" על מטוס הג"מבו כשבמטוס כמות הנפשות הגבוהה ביותר שנרשמה בהיסטוריה .
בתחילת עבודתי ב"אל על" כאיש צוות, הכרתי בפריס את אסתר אשתי, שעבדה כדיילת קרקע,
נולדו לנו 3 ילדים וכיום יש לנו 8 נכדים.

בשחקים
במלחמת יום כיפור התנדבתי כאיש מילואים לטייסת ההרקולס 131, שם הוסמכתי ,להיות מכונן (מכונאי מוטס) והשתתפתי בפעילויות הטייסת השונות כולל מלחמת לבנון הראשונה.
במהלך שרות המילואים עברתי קורס קציני חיל אויר מקוצר . ב-1985 בגיל 51 שוחררתי משרות מילואים בדרגת סרן כשהקשר החם עם הטייסת נמשך לעוד הרבה שנים.


לאחר השיחרור
לאחר השחרור משרות מילאוים מח"א ולאחר הפסקת העבודה בחברת ק"אל אינני עוסק בשום
עבודה. משתדל לטפל ולשמור על נכדי.בעיקבות הפרויקט של משרד החינוך בתי הספר מבקשים מהתלמידים לכתוב ולראיין את הסבתות והסבים שלהם על עברם וקורותיהם בזמן השואה. נרתמתי ברצון ובהתלהבות לספר ולתאר לנכדי את עברי מהשואה , מהעליה לארץ, ומהחיים כאיש צוות אויר באל על ,בק"אל ובחיל אויר של צהל.

  • מורשת מתקומה לשחקים
  • מורשת מתקומה לשחקים
  • מורשת מתקומה לשחקים
  • מורשת מתקומה לשחקים
  • מורשת מתקומה לשחקים
  • מורשת מתקומה לשחקים

© כל הזכויות שמורות | תנאי שימוש