•  S-55

    S-55

  • מכונאי מוטס בטייסת 124

    מכונאי מוטס בטייסת 124

  • ציריך 1945

    ציריך 1945

  • בסיני

    בסיני

  • עם ההורים

    עם ההורים

  •   רוברט ביום השחרור, 8 מאי 1945

    רוברט ביום השחרור, 8 מאי 1945

  • בחיל האויר

    בחיל האויר

רס"ל פרלס אברהם

בשואה 

נולדתי בווינה – אוסטריה ב 1937. עם הכיבוש הנאצי גורשנו אימי ואני. שהינו בבלגיה ואח"כ בצרפת. עם הכיבוש של צרפת נעצרנו במחנה ריכוז עד הגירוש למזרח. ב -11/9/1942 בטרנספורט מדרנסי לאושוויץ, בדרך עוד על אדמת צרפת, השליכה אותי אימי מהקרון. היא נרצחה באושוויץ כעבור יומיים. איכר מצא אותי, ילד בן 5, ועם התגברות  הסכנה מסר אותי לתנועת ההתנגדות – הרזיסטאנס. התחבאתי במרתף יחד עם עוד 5 ילדים כחצי שנה ב 1944 ניסו להבריח אותי, עם עוד 2, את הגבול לשוויץ. נתפסנו ע"י משטרת הגבולות ונשלחנו למחנה מעצר. כעבור כחודש קבלנו אישור שהיה בשוויץ ולא הוסגרנו חזרה לגרמנים כמקובל. משפחה יהודית מציריך אימצה אותי כבנה. ב 1947 הצליחה אחות אימי שגרה בתל-אביב לאתר אותי, דודי שירת בצבא הבריטי במצרים הצליח לסדר לי סרטיפיקט. צרפו אותי עם עוד ילדים משוטטים במרסיי ובספטמבר 1947 הגענו ארצה באוניה "מטאורה". למרות שהיה לנו אישור – סרטיפיקט קולקטיבי, שלחו אותנו למחנה בעתלית, שם שהינו עד שעליית הנוער חילצה אותנו והעבירה אותנו למוסד ילדים במוצא ליד ירושלים.

תקומה

כל מלחמת השחרור עד 1949 הייתי במוסד במוצא, רק ב 1949 הצליחה דודתי לקחת אותי לתל-אביב. סיימתי בי"ס יסודי בילו ואח"כ את ביה"ס המקצועי אורט תלת שנתי בפתח תקווה. בגיל 17 קבלתי מלגה ולמדתי בתור שוחר בביה"ס הטכני של חיל האוויר בחיפה.

בשחקים

בנובמבר 1955, התגייסתי לחיל האוויר והוצבתי, כחייל בודד, לטייסת קלה שבשדה דב. שרתי כמכונאי גוף ומנוע בטייסת. במבצע קדש צורפתי לגף של הטייסת שפרס לשדה התעופה אל-עריש עד פינוי סיני. הרגשתי שאני מיציתי את יכולתי בטייסת הקלה, ולא הרגשתי טוב כחייל בודד שנישאר בבסיס (שהוא בסיס פתוח) כשכל השאר נסעו הביתה. ביקשתי העברה לטייסת מסוקים שזה עתה הוקמה. בקשתי נענתה והוצבתי לתל-נוף לטייסת בפיקודו של אורי ירום. עם פתיחת קורס מכונאים מוטסים התנדבתי להצטרף. בגלל משקלי הירוד ומצב בריאותי בהתאם היסס אורי, לבסוף נתן הסכמתו. עברתי בהצלחה את כל הבדיקות הרפואיות, וסיימתי את הקורס כולל קורס צניחה בהצלחה. המשכתי לשרת בטייסת. באחת התורנויות, יצאנו לפעולת חילוץ, במסוק סיקורסקי 55-S,  שהסתבכה בגלל התנאים הטופוגרפיים, אבל הסתיימה בהצלחה. על פעולה זאת זכיתי לצל"ש מפקד חיל האוויר. המשכתי בשרות מילואים גם במלחמות – ששת הימים, יום כיפור ולבנון ב1982.

לאחר השחרור

השתחררתי משרות קבע ב 1960. עבדתי בתעשייה האווירית כ 3 שנים. ב 1966 התחתנתי ונולדו לנו 2 ילדים ו 6 נכדים. אשתי דחפה אותי להמשיך בלימודים ונרשמתי ללימודי ערב בשלוחת האוניברסיטה העברית. בגלל קשיים כספיים נאלצתי להפסיק את לימודי. בסיוע ממשלת שוויץ שאישרה לי מלגת לימודים כילד פליט, נסעתי לשוויץ וסיימתי לימודי טכניון ערב בעיר סוטיגלן. חזרנו ארצה, אשתי התקבלה לעבודה ב י.ב.מ. ואני חזרתי לביה"ס התיכון מקצועי לתעופה, ע"ש "הולץ"  כמורה ומחנך. המשכתי בתפקיד זה 30 שנה עד פרישתי לגמלאות.
  • מורשת מתקומה לשחקים
  • מורשת מתקומה לשחקים
  • מורשת מתקומה לשחקים
  • מורשת מתקומה לשחקים
  • מורשת מתקומה לשחקים
  • מורשת מתקומה לשחקים

© כל הזכויות שמורות | תנאי שימוש