• כאן הכל התחיל בגטו צ'רנוביץ. אני המתולתל, לידי אחי ז''ל

    כאן הכל התחיל בגטו צ'רנוביץ. אני המתולתל, לידי אחי ז''ל

  • נער תל אביבי

    נער תל אביבי

  • מכונאי בטייסת 103

    מכונאי בטייסת 103

  • מצניחים את גרל מובוטו. יוסי עופר בצד שמאל

    מצניחים את גרל מובוטו. יוסי עופר בצד שמאל

  • עם דב הראל ז''ל ולביב בסעודהבסיום מלחמת ששת הימים

    עם דב הראל ז''ל ולביב בסעודהבסיום מלחמת ששת הימים

  • תדריך בטייסת 103

    תדריך בטייסת 103

  • עם חייל בתובלת סטרטו מפאיד במלחת יום כיפור

    עם חייל בתובלת סטרטו מפאיד במלחת יום כיפור

  • תא טייס בחברת התעופה היפנית    בה טס 11 שנה עד הפרישה

    תא טייס בחברת התעופה היפנית בה טס 11 שנה עד הפרישה

  • סיום קרירה תעופתית ביפן. לסיכום היה מעניין

    סיום קרירה תעופתית ביפן. לסיכום היה מעניין

סגן מגן נחמן

בשואה

נולדתי כאמור בשנת 1940 בצ'רנוביץ רומניה מיד לאחר לידתי הועברה כל המשפחה לגטו המקומי ובו שהינו עד שנת 1942. ב- 1942  הופיע לנו מושיע בדמות דוד עמיד. הדוד (אח של אימא) שיחד בכירים בממשל , רכש תמורת ממון רב יאכטה מפוארת  שעגנה בים השחור. הוא שכר צוות מלחים שיפעילו את הספינה. בחשכת לילה הוברחה המשפחה וכמה מקרובי המשפחה לנמל והפלגנו לכוון פלסטינה למותר לציין שכל רכוש המשפחה הושאר מאחור.

לאחר היציאה מהים השחור לים התיכון ובכוון לארץ ישראל- קבלו המלחים הרומנים רגליים קרות בגלל סכנות המלחמה והחליטו לנטוש את הספינה בחופי טורקיה, הם התקרבו לאחד החופים על מנת לרדת אך הספינה עלתה על שרטון והייתה בסכנת טביעה.  לכן כולם נאלצו לנטוש. מצאנו את עצמנו במדבר ללא כל ישוב בסביבה, מאחד ממפרשי הסירה נבנה אוהל שאכסן את כולם, (היינו כ- 20 איש). שהינו על החוף המדברי כחודשיים עד שפטרול של הצבא התורכי מצא אותנו.

תקומה

הצבא התורכי הסגיר את כולנו לשלטונות האנגליים אשר אספו אותנו ובמקום להביאנו לארץ המיוחלת הועברנו לגלות בקפריסין. בקפריסין שהינו כשנתיים עד שהבריטים אפשרו לנו בשנת 1944 לעלות לישראל . לא זכור לי שם הספינה אך הגענו למחנה מעבר בעתלית ומשם אפשרו לנו להצטרף למשפחה שהגיעה לפנינו ארצה. תוך שנה בערך כאשר כולם מתמודדים עם קשיי שפה עברנו להתגורר בתל אביב.

כאמור הגעתי ארצה בגיל 4  בתקופת המנדט הבריטי ת היו קשיי הסתגלות וחיים בעוני ומצוקה. המשפחה בת 4 הנפשות התגוררה בדירת מרתף זעירה .

את לימודי  היסודיים רכשתי בביה"ס  תל נורדאו ברחוב פרישמן תל אביב. עם סיום לימודי ומאחר שלהורי לא הייתה אפשרות חומרית לממן לימודים בבית ספר תיכון נרשמתי לבית ספר מקצועי מקס פיין על מנת שאוכל לרכוש לי מקצוע ולעזור בכלכלת הבית. בבית ספר מקס פיין נפתחה בדיוק מגמה חדשה –מגמת מכונאות תעופה. אליה התקבלו רק המצטיינים שבתלמידים ולמזלי התקבלתי להיות אחד מהם.

את לימודי סיימתי בשנת 1957 כשאני בן 17 בלבד, את ההמתנה לגיוס ניצלתי לעבודה כשוליה בגף התחזוקה של טייסת 103.

בשחקים

עם גיוסי היה זה אך טבעי שאשובץ לשרת בטייסת 103. למעשה ובגלל העובדה שהיה לי כבר ניסיון של כשנה בטייסת היה לי קידום מהיר מאד בתפקידים ובדרגות.  לקראת סיום השרות הצבאי כשאני בדרגת סמל צורפתי לקורס מכונאי מוטס על מטוסי הנורד שהיו בשרות הטייסת. ואכן החלטתי להישאר בצבא הקבע ולשרת כמכונאי מוטס. בשנת 1961 הוחלט בחיל האויר למסד את המקצוע למקצוע צוות אויר לכל דבר ואכן לאחר קורס ייחודי זכיתי לקבל כנפי מכונאי מוטס עם קורס 35 במסדר כנפיים שנערך בתל נוף בחודש נובמבר 1961.

בשנת 1964 כאשר עמדתי לסיים את התחייבות הקבע שלי הרגשתי שמיציתי את עצמי בטייסת 103 ובקשתי להיות מוצב בטייסת 120 שזה אך הוקמה ובה היו מטוסי הענק "הסטרטוקרוזר" ואכן הועברתי לטייסת 120. בטייסת 120 צורפתי לקורס מכוננים בן שנתיים ושוב קבלתי כנפי מכונן ודרגת סגן משנה יחד עם קורס טייס 51 במסדר הכנפיים הראשון שהתקיים בבסיס חצרים.

במסגרת טייסת 120 השתתפתי בטיסות אין ספור שמרביתן היו לפריז, טיסות לאוגנדה  לקניה וכן לטהרן/אירן שהייתה אתנו באותה תקופה ביחסים מופלאים.

בתקופת מלחמת ששת הימים ובתקופת ההמתנה למלחמה השתתפתי בכל משימות הטייסת שכללו בעיקר טיסות לכל רחבי אירופה לצורך הצטיידות וכן במשימות צלום ול"א בכל הזירות. בספר הטיסות שלי רשומות כ- 200 שעות טיסה במהלך תקופת ההמתנה. עם פרוץ המלחמה בצענו אין ספור טיסות תובלה אל ומהחזית וזאת בנוסף למשימות הצנחת ציוד, תחמושת ומזון לכוחות בחזית הלחימה.

לאחר המלחמה המשכתי את שרותי בטייסת עד סוף שנת 1969 כאשר סיימתי את חוזה ההתקשרות שלי ושוחררתי בדרגת סגן ולאחר שרות של 11 שנים בחיל האויר. עם השחרור ועם הניסיון המקצועי שלי התקבלתי מידית לעבודה כמהנדס טייס בחברת אל-על. המשכתי לעשות שרות מילואים בטייסת 120 וכאיש מילואים השתתפתי במסגרת הטייסת  במלחמת יום הכיפורים.

לאחר השחרור

לאחר השחרור עבדתי בחברת אל-על עד שנת 1983 עת פוטרתי בגלל צמצומים. למזלי התחלתי לעבוד מיידית בחברת מעוף שהוקמה  באותו זמן ובה הועסקתי עד שפשטה את הרגל. במקביל לעבודה במעוף וגם לאחר מכן הועסקתי כמנהל פרויקט בחברת ספקטרוניקס. בשנת 1987 נקראתי שוב לדגל התעופה והועסקתי שוב כמהנדס טייס בחברת ארקיע. בשנת 1989 ותוך כדי חיפוש עיסוק מאתגר יותר הגשתי את מועמדותי לעבודה לחברת תעופה יפנית שהייתה זקוקה למהנדסי טייס. לאחר מיונים קפדניים התקבלתי לעבודה ביפן  בחברת התעופה  Japan air system והועסקתי בחברה כ- 10 שנים עד הגעתי לגיל 60 שהיה אז גיל פרישת החובה. למותר לציין שמשפחתי עברה להתגורר ביפן באותה תקופה ובנותיי חזרו ארצה לאחר סיום לימודיהם התיכוניים ולשם גיוס לצה"ל.

כיום אני סבא במשרה מלאה יש לי גם כמה עיסוקים לצורך התעסוקה ומשתדל ליהנות מהמשפחה ומהבריאות שעדיין תקינה.

  • מורשת מתקומה לשחקים
  • מורשת מתקומה לשחקים
  • מורשת מתקומה לשחקים
  • מורשת מתקומה לשחקים
  • מורשת מתקומה לשחקים
  • מורשת מתקומה לשחקים

© כל הזכויות שמורות | תנאי שימוש