רס"ן אדלר פיניה פנחס

בשואה

כל משפחתו של פנחס נספתה בשואה. פרט לאחיו הצעיר נתן-לימים אל'מ ניותק אלדר-שניהם מוכרים בחיל האוויר כ'אחים-הנווטים אדלר'.

פנחס יליד פולין, גדל בביאליסטוק, בכורם של פרופ' אדלר משה ונחמה מבית פרל. היה בוגר הגימנסיה העברית בביאליסטוק (1937), ציוני נלהב ופעיל בארגונים 'מכבי' ו'ארנוניה'. עם פרוץ המלחמה נקטעו לימודי המשפטים שלו באוניברסיטת וורשה.

עם פלישת הסובייטים לפולין , נעקר מביאליסטוק , והחל במנוסה תחת הפצצות כבדות , ונדידה ברחבי ברית המועצות דאז. כפליט כשבאחריותו אחיו הצעיר נתן שהיה בן 14 וחצי. תוך פחד מתמיד מהתנקלויות של השלטונות והמשטרה החשאית הסובייטית (נ.ק.וו.ד.) עקב פעילותו הציונית.

בנדודיהם מזרחה ברחבי ברית המועצות הגיע כפליט להרי קווקאז, מתוך הנחה מוטעית שיצליחו לממש את חלומם הציוני המתמיד להגיע דרך טורקיה לפלסטינה .

ה'אחים-אדלר' פנחס ונתן התנדבו לגרעין חייל האוויר הפולני המתהווה בברית המועצות. הם הוכשרו ב'בית הספר לנווטים' של הצבא האדום, בצ'קאלוב כיום אורננבורג, בהרי אורל, והוסמכו כנווטים-מצטיינים וקצינים של חיל האוויר .

החל מ-1944 היו שני ה'אחים אדלר' כיהודים יחידים בטייסות הנ'ל , השתתפו בהפצצות הלילה במטוסי B17, שיצאו מאיזור מוסקבה לתקיפת יעדים שונים של הצבא הגרמני ב'מערב' – כמו דנציג וברלין. עם סיום המלחמה, הוצבו לטייסת חיל-האויר הפולני על יד וורשה והופעלו ליעדים שונים.

תקומה

בהשראת חלומם הציוני ערקו ה'אחים אדלר' בסוף 1945 לגרמניה המערבית, תוך מצבי סיכון כפולים של תפיסתם ע'י הפולנים, והסובייטים. ונידונו במשפט צבאי שלא בפניהם למוות. עובדה שאושררה בשנות הששים , כשפנחס השתתף במו'מ ביוגוסלביה, כנציג ישראלי רשמי , ו'תוחקר' ע'י הבולשת הסובייטית. ורק בשנת 2001 הם זכו לחנינת ממשלת פולין ,ובאותות הצטיינות ודרגת 'קפיטן' פולני.

לאחר מסע עריקתם מפולין לברלין, נפרדו בינתיים דרכיהם של ה'אחים אדלר'. פנחס התחתן עם דיאנה, שורדת אושוויץ וברגן-בלזן. דיאנה הרתה ולכן נשארו בינתיים במינכן. פנחס למרות הצלחתו הכלכלית בעסקים, חיפש דרכים לעלות לישראל ולהשתלב כנווט צבאי, אך נדחה. כשניסתמנה אפשרות לבעלי משפחות לעלות ולהתנדב לצה'ל, עלו פנחס ודיאנה עם בתם הפעוטה לישראל בראשית 1949 והתגוררו בתל-אביב.

בשחקים

על אף גילו ומצבו המשפחתי (מעבר לשרות חובה), פנה פנחס להתנדב לשרת כנווט בצהל בשנת 1949. אך למרות זאת ולתדהמתו- גוייס כטוראי לחיל הרגלים. השלטונות התעלמו מהסמכתו כקצין-נווט ומניסיונו הקרבי בהפצצות במלחמת העולם . פנחס לא וויתר, למרות שנאלץ לעבור בצה'ל דרך קשה, בהתמדתו ורק הודות לכך, שאחיו נתן היה כבר נווט בחיל האוויר, הוא זומן לבחינות ואושר כנווט בחיל האוויר.

למרות היותו מתנדב-הוא והטייסים ה'פולנים' נכללו בקטגורית -'גח'ל'(כינוי נחות לגיוס ניצולים ממזרח אירופה)-לעומת היוקרה לאלו ממערבה 'מח'ל' (כמתנדבים מחו"ל), הבדל שהתבטא גם בתגמולי שכר נמוכים משמעותית. ענין זה והדרת אנשי ה'ימין' בראשית חיל האוויר, הטרידוהו כל חייו .

בחיל האוויר הישראלי פנחס אדלר שרת מ- 1950 עד סוף 1954, וסיים בדרגת רס'ן.

בהצטרפותו לח'א השתתף כנווט- צוות אוויר בטייסות 69 , 103- בפעולות ומבצעיהם השונים.

עם הקמת בית הספר הראשון לטייס בח'א ביסל'א 12-בסירקין, נמנה פנחס בסגל הפיקוד של ביה'ס- בין תפקידיו –כקצין נווטות ומודיעין, ואח'כ במרבית שרותו כמדריך קרקע ראשי.

החל ממסדר הכנפיים הראשון ומקורס מס' 1 ועד קורס 16 הכשיר פנחס תריסרי טייסים ונווטים, וביניהם לימים חמישה ממפקדי החייל. סייע לקלוט הרבה 'קדטים' עולים חדשים שלחלקם הוא גם עזר בכך שכתב 'באותיות לטיניות' ו/או כתב 'קרילי' את ההרצאות שהתנהלו בעברית. ביניהם -מציין פנחס (בכתביו) את המצטיינים-שאול שאול וקיסילב.

פנחס היה ממעצבי וכותבי תורת הנווטות בחיל האויר הישראלי.ניסיונו ,כישוריו, השכלתו, ושליטתו -בעברית, רוסית, פולנית, גרמנית ואנגלית תרמו ליכולתו להשלים את החסר בחומר עיוני בכלל ובפרט בעברית. ומאידך, גם לגשר על המחסור שהיה בבעלי ניסיון, בתקופה שבה מרביתם של מתנדבי 'מח'ל' (שהגיעו מה'מערב') החלו לעזוב ולחזור לארצות מוצאם. פנחס המשיך את שירותו במילואים עד שנת 1983, ושרת בכל מלחמות ישראל- כולל מלחמת יום כיפור. בין תפקידיו, יועץ אווירי למפקד חיל הים במלחמת 'סיני' 1956 ולכידת המשחתת המצרית "איברהים אל האוול" ובהמשך קישור ותיאום בין חילות אוויר- יבשה ותפקידים רבים אחרים. שנים רבות אחר –כך עוד המשיך בפעילויות ייעוציות וחינוכיות שונות לטובת חיל האויר.

לאחר השיחרור

פנחס נשא בתפקידי ניהול ופיתוח שונים במגזר - הכלכלי.

ביניהם, בשנים 1960-1985 היה מנהל ב"מועצה לשיווק פרי הדר", והנהיג רפורמות רבות. לאחר צאתו לגמלאות התנדב בגופים שונים ופעיל במגזר האזרחי וההתנדבותי. כעשרים שנה, כמבקר במשרד מבקר עירית תל-אביב, וזכה להוקרה רבה. מספר שנים היה, יו'ר ארגון החיילים היהודים בישראל, בצבא פולין, ששרתו במלחמת העולם השנייה. היה חבר נשיאות עולמית של יוצאי ביאליסטוק, , גייס כספים ופעל לקליטת העולים שהגיעו מרוסיה בשנות ה-90 .

פנחס היה לדבריו-"ציוני גאה, שבחייו הגשים את חלום התקומה של מדינת ישראל. כל חייו פעל למען המדינה, היה מחוייב מעשית ונפשית לקידום 'משפחת חיל האוויר', הנחלת תודעת השואה ושימור מורשת יהדות פולין ו'ביאליסטוק'.

מעל לכל היה גאה בפריחת הענף המשפחתי שנגדע בשואה והקמת שלושה דורות ,שכולם מתגוררים בישראל. שתי בנותיו (מרים/מיקי ,רותי) ששרתו בחיל האוויר, חמשת נכדיו ששרתו בצה'ל-שלושה קצינים כולל הבכור כרס'ן שהמשיך המסורת בחיל האוויר. ולנינים ימים יגידו.

פנחס היה תושב תל- אביב. נפטר בביתו בשיבה טובה ב- 23.3.2010.

פנחס זכה להוקרה ציבורית בארץ ובעולם-ולאותות:

מנשיא פולין- אות הצטיינות אישי-כוכב הכסף, העיטור השני במעלה בפולין. ונשר הזהב-מח'א פולין.

'יקיר העיר' תל-אביב יפו. לשנת 2006

'יקיר היהודים יוצאי העיר 'ביאליסטוק'.

כנפי 'זהב'- לוותיקי 'צוות אוויר', צה'ל. פנחס היה מיוזמי הרעיון של הענקת ההוקרה ,כנפי הזהב ותקופה ארוכה היה כ"ספר היסטוריה" חי לגבי ראשוני החייל

פנחס אדלר – ז'ל- רשימת מקורות- קישורים

1. פנחס שותף להענקת תמונת מטס חיל האוויר מעל אשוויץ- בירקנאו- לראש הממשלה אריאל שרון-

http://www.women.gov.il/PMO/Archive/Events/2005/01/event32501.htm

2. טכס הענקת כנפי זהב- חיל האויר- תמונתו של פנחס אדלר + חניכתו -הטייסת יעל פינקלשטיין

http://www.iaf.org.il/Templates/ArtArch/ArtArch.IN.aspx?lang=HE&lobbyID=40&f

olderID=47&subfolderID=1458&docfolderID=1458&docID=24683

3. הספר- אנשים בתל-אביב זוכרים- מבחר סיפורי חיים. בעריכת ש. גולן ת'א 2008

4. כתבה בה'ארץ'- "לאחר מות" - הנווט מלובלין - רס'ן (בדימוס) פנחס אדלר,נווט במלחמת העולם השניה , מראשוני חיל האוויר , ארכיון ה'ארץ' , 16.4.2010

5. 'אבירי הרוח'-תיעוד בוידאו של ותיקי ובכירי חיל האוויר. מוזיאון חיל האוויר ספטמבר 2006.

6. נבחר בתערוכת 'יד ושם'-'בחרנו בחיים'- כאחד מ-30 ניצולים שתרמו לתקומת המדינה.

הקישור לאתר של יד ושם- משואה לתקומה–אדלר פנחס

http://www1.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/survivors/adler.asp