סא"ל אתרוג אשר
בשואה
נולדתי עם עוד שני אחים בעיר פלטיצ'ן אשר בחבל מולדובה ברומניה. בשנת 1942, תקופת מלחמה, אבי יחד עם רוב הגברים היהודים בעיר שלנו נלקח למחנה עבודה בכפייה ועבד בעבודת פרך, במחצבות אבן במסגרת הסיוע הרומני לגרמניה, משם הוא חזר הביתה נכה פגוע ראש.
בשנת 1944 כאשר חזית המלחמה התקרבה לעיר שלנו נאלצנו להתרחק וברחנו לעיר אחרת (סוצ'אבה) שהיתה בשליטת הכוחות הרוסים, שם היינו מספר חודשים בתנאים של פליטים עד סיום הקרבות.
תקומה
בתאריך 11/6/1950 עלינו לארץ מרומניה, הוריי, אני ואחי האמצעי בעליה לגאלית באוניה "טרנסילבניה". אחי הבכור כבר היה אז בארץ . הוא עלה לארץ כילד בגיל 11 עם עליית נוער בעליה בלתי לגאלית והיה במשך מספר חודשים במחנה מעצר של האנגלים בקפריסין. עד שנת 1952 משפחתי חייתה בבית עולים "בית ליד" צפונית לפרדסיה ואני גרתי כל אותו הזמן אצל דודתי ביבנה. בשנת 1956 התחלתי את הלימודים בבית ספר המקצועי "מקס פיין" בתל אביב. בסיום השנה הראשונה עברתי למגמת תעופה (מכונאות מטוסים) ובשנת 1958 הוסמכתי כמכונאי מטוסים: בוגר מחזור א' בבית ספר " הולץ". התגייסתי ב- 4 אוגוסט 1958. בשנת 1962 עברנו לגור בכפר סבא ב "שיכון עליה ", שכונה חדשה שנבנתה עבור העולים החדשים, ושם גרתי עד שהתחתנתי.
בשחקים
בגמר הטירונות הוצבתי לחיל האוויר כמכונאי מטוסים בטייסת 124 שהייתה הטייסת הראשונה והיחידה של מסוקים.
בשנת 1961 חתמתי קבע והוסמכתי כמכונאי מוטס במסדר כנפיים עם בוגרי קורס טיס מחזור 32.
בשנת 1962 התחתנתי ובשנת 1963 נולדה בתי הבכורה (פנינית) .
בשנת 1965 נשלחתי להשתלמות של שלושה חודשים בחיל אויר הגרמני.
בדצמבר 1965 השתתפתי במבצע מוטס עליו קיבלתי הערכה מראש המטה הכללי רבין והוענק לי אות המופת .
ביום העצמאות בשנת 1966 הוענק לי צל"ש הנשיא (זלמן שזר ז"ל) .
בשנת 1966 השתתפתי בצוות שקלט את מסוקי "הסופר פרלון " יחד עם חיים נווה ז"ל שהיה גם מפקד הטייסת הראשון של טייסת 114.
במאי 1966 נולדה בתי השנייה (אסנת).
בפברואר 1967 השתתפתי במבצע מוטס עליו הוענק לי ציון לשבח של הרמטכ"ל (יצחק רבין).
בשנת 1967 לאחר מלחמת ששת הימים עברתי לגור עם המשפחה במגורי משפחות בתל – נוף.
בפברואר 1968 השתתפתי בראשון המבצעים הרחוקים ביותר של המסוקים.( פיצוץ גשר קינא מעל הנילוס במצרים ).
בשנת 1969 נשלחתי לקורס קצינים, סיימתי בדרגת סגן והוסמכתי לקצין טכני של טייסת 114.
בשנת 1970 קלטתי את ראשוני מסוקי "היסעור" בטייסת 114 יחד עם מסוקי הסופר פרלון ומאוחר יותר הפרדנו בין המסוקים והקמנו את טייסת 118 ואני הייתי בצוות ההקמה כקצין הטכני הראשון של הטייסת.
בשנת 1972 נולד לנו הילד השלישי (עמר).
בשנת 1973 יצאתי ללימודים להשלמת בגרות. במלחמת יום הכיפורים טסתי כמכונאי מוטס בטייסת 118.
בשנת 1974 עד 1976 שירתתי כמפקד גף אחזקה למסוקים בטייסת תחזוקה בתל- נוף בדרגת רס"ן.
משנת 1976 עד 1980 שירתתי במטה חיל אויר בתפקידים: א. ראש מדור מסוקים בלהק ציוד.
ב. ראש ענף צוות טכני בלהק כוח אדם.
בין 1980 ל- 1982 למדתי באוניברסיטת "בר אילן" כמו כן השתתפתי במלחמת "שלום הגליל".
משנת 1982 עד שנת 1984 שירתתי בתפקיד מפקד יחידת קישור לתעשייה אזרחית (יקת"א).
בשנת 1984 השתחררתי מהצבא בדרגת סא"ל לאחר 26 שנות שרות .
לאחר השחרור
מיד לאחר השחרור התחלתי לעבוד במפעל "אלתא" באשדוד, מפעל בת של התעשייה האווירית בתפקיד בכיר בתחום הייצור. בשנת 1985 בניתי בית ביבנה שם אני מתגורר עם אשתי עד היום. בשנת 2006 פרשתי לפנסיה בגיל 66 וכעת אני פנסיונר במשרה מלאה.
שלושת ילדיי נשואים ויש לנו תשעה נכדים. שניים לאחר שירות צבאי ושניים כעת בשירות צבאי.