רס"נ בן אהרון שבתאי

בשואה

משפחתו של שבתאי חיה בקוסטנדיל בבולגריה. בשנים 1941-44 יהודי בולגריה לא נשלחו למחנות הריכוז, לאומת זאת נלקחו הגברים לעבודות כפייה בכל רחבי בולגריה לסלילת כבישים, בניה ועבודות כפיים אחרות. אבא של שבתאי אהרון נלקח לעבודות כפיה ומצבם הכלכלי הורע. שבתאי התגייס לעזרת המשפחה ולימודיו הופסקו. לא פעם הוכה ע"י נוער היטלראי וחזר הביתה פצוע וזב דם. זה נמשך עד השחרור מידי הנאצים.

תקומה

בשנת 1947 הגיע לסופיה ולמד בבי"ס "אורט" והיה חבר ב"חלוץ הצעיר" שם בלט במנהיגותו. במסגרת זאת התנהלו שיחות וויכוחים על אופן ההגעה המהירה ביותר לארץ כדי לקחת חלק פעיל בהקמת המדינה. ב 1948, במסגרת עליית הנוער נסע ברכבת דרך יוגוסלביה לצרפת שם שהה 8 חודשים ולמד עברית. ב 23/11/1948 הגיע ארצה בעליה לגאלית באוניה "נגבה" לנמל חיפה.

שבתאי הגיע לקריית שמואל שם שהה מספר ימים ואח"כ במסגרת עליית הנוער לקיבוץ עין חרוד. גם כאן בלט במנהיגותו, בעברית השגורה בפיו ובהסתגלותו המהירה. לאחר שנה וחצי בשנים 1050-51 עבר עם חלק מחברי הקבוצה לקיבוץ אשדות יעקב. ב 1951 התגייס לצבא ושובץ בקורס טייס בחיל האוויר.

בשחקים

17 שנים עסק שבתאי בתעופה. ב1951 התנדב לקורס טייס ומאז שירת כסדיר בחיל האוויר עד 1956. בתקופה זו הטיס את מטוסי הסילון – "המטאורים", "האורגנים" ואח"כ גם את "המיסטרים". הספיק להדריך מדריכי טיס חדשים בקורס מדריכים והשתתף בקורסי השתלמות באנגליה. שבתאי השתתף ב"מבצע סיני" ב 1956 – ניתק במטוסו את קווי הקשר של מפקדת מצריים עם החזית. במסגרת שירותו הצבאי הכיר את בת זוגו ואשתו נירה מרומי ילידת קיבוץ מזרע ונישא לה. שבתאי השתחרר מהצבא ב 1958 בדרגת סרן ובתקופת ההמתנה לקורס הסבה באל על, עסק במשך כשנה בריסוס שדות כותנה ופרדסים מהאוויר ב"כים אוויר". בשנת 1959 הצטרף לאל על והיה מראשוני הקברניטים כטייס ישראלי אזרחי. שבתאי טס באל על עד פרוץ מלחמת ששת הימים ב 1967. בתקופה זו המשיך לשרת במילואים בטייסת ה"פוגות".

 לאחר השחרור

בחברת אל על החל כקצין ראשון זוטר במטוס ה"בריטניה" ולאחר שנה הוסמך כקברניט של מטוסי ה"בואינג" השונים. כאמור לא ניתק את קשריו עם חיל האוויר שם הוצב לטוס בטייסת ה"פוגות". עם פרוץ מלחמת ששת הימים שבתאי נמצא בטייסת זאת שמטוסיה ששמשו לאימון טייסים, הוכשרו למטוסי קרב לאחר שהותאם להם חימוש. מטוסו הופל בתום היום הראשון למלחמה כשיצא לגיחה באזור מעלה אדומים שבירדן אז. מטוסו נפגע מאש נ"מ ועלה באש. שבתאי הספיק לנטוש ולצנוח ממנו חי בשטח אויב. במשך כעשרה ימים נחשב לנעדר, סריקות מהאוויר וחיפושים רבים נעשו, כשבסופם נתגלו שרידי גופתו לאחר שנרצח באכזריות. שבתאי היה בן 34 בנופלו ב 5/6/1967 וניקבר בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אישה ושתי בנות. יהי זכרו ברוך.

"כ גם את "המיסטרים". הספיק להדריך מדריכי טיס חדשים בקורס מדריכים והשתתף בקורסי השתלמות באנגליה. שבתאי השתתף ב"מבצע סיני" ב 1956 – ניתק במטוסו את קווי הקשר של מפקדת מצריים עם החזית. במסגרת שירותו הצבאי הכיר את בת זוגו ואשתו נירה מרומי ילידת קיבוץ מזרע ונישא לה. שבתאי השתחרר מהצבא ב 1958 בדרגת סרן ובתקופת ההמתנה לקורס הסבה באל על, עסק במשך כשנה בריסוס שדות כותנה ופרדסים מהאוויר ב"כים אוויר". בשנת 1959 הצטרף לאל על והיה מראשוני הקברניטים כטייס ישראלי אזרחי. שבתאי טס באל על עד פרוץ מלחמת ששת הימים ב 1967. בתקופה זו המשיך לשרת במילואים בטייסת ה"פוגות".

נפל בעת מילוי תפקידו ב- 5.6.1967