רס"נ בן עמי אוריאל מריו

בשואה

מה שזכור לי מתקופת המלחמה שלמעשה לא נתקלתי בשום פעילות אנטי יהודית. אומנם היה לנו טלאי צהוב והייתה שעת עוצר אבל זה חל על כולם. אבא שלי ניהל בית קפה במרכז העיר וזה מה שפרנס אותנו בזמן המלחמה וגם אחריה עד עלייתנו ארצה. אני לא זוכר שראיתי ממש חייל גרמני מלבד קצין גרמני אחד שהיה בא לאכול בבית הקפה והיה נותן לי חפיסות שוקולד. בתקופה זו למדתי בבית ספר יסודי הכללי ולא סבלתי מהתנכלויות מצד התלמידים.

לאחר השחרור ע"י הרוסים המשכנו לגור באותה עיר עד עלייתנו לארץ. בינתיים כמעט סיימתי בית ספר תיכון, בבית הספר הייתי מאוד פעיל בארגון ופיתוח מקהלת בית הספר. בנוסף הצטרפו למקהלה גם תלמידים מבתי ספר אחרים בסביבה. כך ניהלתי מקהלה של כמעט 180 איש. היינו מופיעים גם מחוץ לעיר באירועים מיוחדים, כמעט כל יום ראשון.

תקומה

העלייה לארץ לא הייתה כרוכה באירועים מיוחדים, פרט שכל הרכוש נשאר ברומניה ומה שהכי כאב לי שכינור שלי עליו ניגנתי שנים רבות נאלצתי להשאיר שם. יותר לא חזרתי לנגן.לאחר הגעתנו לארץ שיכנו אותנו במחנה דוד במבואות חיפה. כיתר העולים קיבלנו בדון אותו למעשה כמעט בניתי במו ידי. הורי נשארו לגור שם כשנה או יותר עד שקיבלו דירה בשיכון שנבנה בסביבה. שם נשארו לגור עד שנפטרו.

בשחקים

התגייסתי בשנת 1951, זמן קצר אחרי לעלייתנו ארצה. הוצע לי להתנדב לקורס טיס ומייד הסכמתי. צורפתי לקורס 11, זכור לי שמיכאל בן יוסף היה בקורס 10. במהלך הקורס נפצעתי בכף היד דבר שמנע ממני להמשיך בקורס טיס. לאחר כחצי שנה בה הייתי מוצב ביחידת בקרה מרכזית, שמעתי על קורסי אלחוטאים וביקשתי להצטרף וכך הגעתי לקורס מספר 3 אותו סיימתי ב- 4.1953.

הוצבתי בטייסת 103בה שרתי שנים רבות. טסתי על מטוסי דקוטה, נורד והרקולס. השתתפתי במטס הצנחה במיטלה במבצע קדש. טסתי גם במלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור. השתתפתי במשימות רבות של הטייסת.

שרתי גם במפקדת ח"א בענף אויר 5 בנושאי הדרכה, הייתי רמ"ד כשנתיים. אחרי-כן השתחררתי ב- 12.1998.

לאחר השחרור

לאחר השחרור התחלתי לעבוד בתעשיה האוירית (תע"א) כקצין קשר, הייתי אחראי להקמה של מרכזית קשר החדשה של תע"א. עבדתי כשלוש שנים בתע"א ואז הוצע לי לעבור לאל על. באל על עבדתי במרכז תקשורת של החברה, הייתי משגר טיסות ואלחוטאי ראשי של מרכז התקשורת.

פרשתי ב- 1998 ומאז אני פנסיונר. יש לי שני בנים ושבעה נכדים שמביאים לי הרבה נחת.