רס"נ בר מאיר

בשואה

משפחת אבי Beer מוצאה מאוסטריה, אבי חי בנוינקירכן, המשפחה היתה אמידה. אמי נולדה בקזבלנקה שבמרוקו. בשנות ה 30' עסק אבי בהעלאת עולים באופן בלתי לגאלי לישראל.

חלק ממשפחתו של אבי נספה בשואה. אבי ואחיו ויליאם נלקחו למחנה ריכוז דכאו. אחיו עבר התעללות במהלך ניסוים רפואיים ואבי ברח והצטרף ללגיון הזרים עמם הגיע למרוקו ובמסגרתם פעל תחת משטר וישי במרוקו.

במרוקו הכי בחור יהודי בן גילו ששירת בצבא האמריקאי ויחד הכירו ונישאו לשתי אחיות לבית זעפרני. אמי פאני מסיבות אדיולוגיה ציונית יחד עם אבי החליטו לעלות לארץ את משפחתנו, הורים ושני אחי. 

לנוכח גילי הצעיר לא זכורים לי פרטים מתקופת השואה ועד לעליתנו לארץ.

תקומה

עלינו באניה נגבה באוקטובר 1950 אחרי שהיה של כחצי שנה בפריז בהמתנה לקבלת אישור עליה.

המשפחה נקלטה בתחילת דרכה בנס ציונה אצל משפחת צ'רקוב, משפחתם של אחותו ואחיו של אבי. אבי היה אמיד אך לא הצליח להתבסס כלכלית כנראה בגלל פערי תרבות וקשיי קליטה והחליט לקבל את הזמנת אחיו לעבור ולגור בקיבוץ גשר בעמק הירדן.

המשפחה נקלטה בקיבוץ שם סיימתי את לימודי התיכוניים והחלטתי להתנדב לקורס טיס.

חרף הקשיים שהקיבוץ הערים התקבלתי לקורס טיס 37 לאחר גיוסי ב 10 אוגוסט 1960 והוענקו לי כנפי טיסה ב 12 ליולי 1962.

3 חודשים לפני סיום הקורס נפטר אבי.

בשחקים

לאחר הענקת הכנפיים הוצבתי לקורס אימון מבצעי (מטוסי אורגן) במהלכו קורקעתי לאחר שסבלתי מקשיי נשימה. הוצע לי לעבור לטייסת מסוקים שאך הוקמה ובמסגרתה נשלחתי עם עוד 4 טייסים לבסיס חיל האויר האמריקאי בדרום ארה"ב לקורס הסבה למסוקי סיקורסקי 58 שארך כ 5 חודשים ועם החוויות הנלוות חזרנו לארץ להצטרף לטייסת 124. בטייסת 124 שירתתי עד להקמת טייסת 114, סופרפרלון, אליה עברתי כקברניט ומדריך תחת פיקודו של חיים נווה ז"ל.

במלחמת ששת הימים בצעתי גיחות מבצעיות רבות בשטח אויב ולאחר אחד המבצעים הוענק לי עיטור אות המופת.

לאחר השחרור

השתחררתי מצה"ל ב 1968 ועברתי בהצלחה מבחני קבלה לאל-על.

טסתי בכל מטוסיה של חברת אל-על כקברניט וכמדריך טיסה מאוגוסט 1969 ועד לפרישתי ב 31 ליולי 2007.

במלחמת יום הכיפורים טסתי בטייסת אל-על להובלת חימוש ומטענים מארה"ב על מנת לספק את צרכי צה"ל הדחופים.

מאיר בר נפתר ב17 לאפריל 2018 , יהי זכרו ברך