סרן גונן יצחק

בשואה

גונן יצחק או בשמו הקודם איזידור גרבויס,נולד בשנת 1932 בעיר גלץ אשר ברומניה.

עם פרוץ המלחמה היה בן שבע.

להוריו היה בית חרושת לתפירה אשר העסיק כ-20 פועלות. בשנת 1940 בעת הפצצה של הגרמנים על העיר גלץ, נפגע המפעל ונמחק כליל, פשוט לא נשאר זכר מבית החרושת.

בנוסף לכך השתלט הגסטאפו על הבית והשתכן בו וכל המשפחה נזרקה ואולצה להשתכן במרתף.

משפחת גרבויס שחששה לגורלה, לא נשארה להתגורר במרתף אלא התפזרה לכל עבר כשבני  המשפחה מצאו מחסה אצל איכרים מכרים בסביבה ובעיר גלץ. השואה לא התבטאה במלוא עוצמתה ברומניה, כך שככלל נשארה המשפחה בחיים עד גמר הכיבוש הגרמני.

בתקומה

עם השחרור התבסס ברומניה השלטון הקומוניסטי. עקב כך העדיפו בני המשפחה לעזוב את ארץ מולדתם ולנסות ולעלות ארצה.  טיפין טיפין הצליחו בני המשפחה לעזוב את גלץ ולעלות לארץ ישראל. הראשונים היו לעלות היו הדודה של איזי ( איזידור), ובעלה. וכל השאר אחריהם.

איזי שהה כחצי שנה וזאת בהיותו כבר בן חמש עשרה בתנאי פנימייה בבית ילדים ברומניה ותפקידו היה להכשיר נערים בגילו לעליה לארץ ישראל. בדצמבר 1947, ללא כל התראה הועלו הנערים על רכבת שעשתה דרכה לבורגס אשר בבולגריה ומשם עשו הם באוניה קרסטנט את דרכם ארצה. בדרך נתפסה אוניית המעפילים הבלתי ליגלית על ידי הצבא הבריטי ובליווי אוניית מלחמה בריטית הועברו העולים הצעירים למחנה עקורים אשר בקפריסין. רק ב 1.3.48 הועלו כמאתיים עד שלוש מאות ילדים לארץ ונשלחו במסגרת עלית הנוער למוסד אשר ברעננה.

איזי היה בן 16 שנים עם עלייתו לארץ. הוא החל ללמוד בבית הספר החקלאי בעיינות שם הוא בילה עד גיוסו בתנאי פנימיה. הלימודים נמשכו כשנה וחצי ובקיץ 1949 התגייס איזי לצהל.

בשחקים

יצחק גונן התגייס לצהל ושאיפתו הייתה להתקבל לקורס טייס. הוא התקבל לקורס 7 אך בשלב ראשון לא סיים את הקורס עקב כשלון במבחן הסופי, ולכן כמקובל באותם ימים טייסים שסיימו את הקורס אך נכשלו במבחן סופי קיבלו כנפי "ק" במקום מגן דוד.

למרות זאת סיים איזי את הקורס והוצב בטייסת קלה , טייסת 100. לאחר מכן עבר לטייסת מטוסים דו-מנועיים טייסת 135.

איזי השתתף במבצע קדש ובמסגרת טייסת 100 עסק בהדרכה. איזי הדריך בקורס ראשון של סיירי אוויר. באחד הימים, במזג אוויר חורפי נחת איזי נחיתת אונס סמוך לאזור פלוז'ה. למזלו המטוס לא התרסק ומספר שניים שטס אחריו נחת ווידא שהוא בסדר.

אחרי השחרור

בשנת 1956עם שחרור מצהל החל איזי לעבוד כטייס ריסוס בחברת מרום ולאחר מכן כקברניט בחברת אויתור. וזאת עד שנת 1965.

בשנת 1966 התקבל  לקורס להכשרת  טייסים לאל-על עבר את הבחינות והיה בין הראשונים שהתקבלו לאל-על שלא במסגרת קרבית.

בין השנים: 67-84 היה קצין ראשון, קברניט וקברניט מאמן ובוחן מטוסי בואינג 707 בחברת אל-על. לאחר מכן עד שנת 88 היה קברניט מאמן בוחן במטוסי בואינג 767. בין השנים: 86‑92 תיפקד איזי כקברניט מטוסי בואינג 747-200.

עם הגיעו לגיל 60 שימש כחמש שנים נוספות קצין ראשון במטוסי בואינג 747-200 ו‑747‑400 . לאחר מכן במשך שנתיים נוספות  כקברניט שיוט במטוסי 747-400. משנת 97 ועד פרישתו מחברת אל-על שימש כמדריך ובוחן סימולאטור במטוס 42-ATR בחברת ישראיר. בנוסף לתפקידיו כקברניט היה איזידור משנת 1981 קדנציה מלאה כיו"ר אגוד הטייסים הישראלי.

בשנת 1992 קיבל תואר Ba של האוניברסיטה הפתוחה במדעי הרוח והחברה תוך שהוא מתמחה  במדעי המדינה.

סרן יצחק גונן נפטר בשנת 2001 בהיותו בן 69 שנים.

השאיר אחריו אישה דבורה, וכן 3 ילדים : מוטי,טלי ויובל.

יהי זכרו ברוך.