רס"ן גינסברג סרג'יו

בשואה 

חייתי בגולה בין גיל 7 לגיל 15 במהלך מלחמת העולם השניה. ﬠד שנת1939 הייתי תלמיד בבית הספר היהודי. בזמן המלחמה סגרו את בית הספר היהודי והילדים היהודים ﬠברו ללמוד בבתי הכנסת. התנאים היו נוראים: הקור, הצפיפות, הרﬠב, הפחד. למעשה משלב מסוים לא יצאנו כמעט החוצה כדי שלא יתפסו אותנו. ברחובות עשו אקציות והרבה אנשים שיצאו לרחוב לא היו חוזרים. אבא שלי היה סוחר מצליח לפני תחילת המלחמה, ולא נתנו לו להתפרנס. בנסיﬠה אחת בﬠנייני ﬠבודה. זרקו אותו מרכבת נוסﬠת. למזלו הוא לא נהרג. אבא נשלח לﬠבודות פרך וכתוצאה מזה ומהמכה שקיבל כשנפל מהרכבת, הוא נפטר מיד בסיום המלחמה.

 

תקומה

לאחר המלחמה, תחת שלטון הקומוניסטים, גמרתי את התיכון והלכתי לבית ספר טכני לרפואה. מתוך כוונה להיכנס לפקולטה לרפואה. בשנה האחרונה הפסקתי את הלימודים כדי שאוכל להגיש ולקבל אישור יציאה לארץ. סטודנטים במקצועות דרושים לא היו מקבלים אישור שכזה. ב1951 קיבלנו את האישורים ועלינו לארץ, אמא שלי ואני באוניה טרנסילבנה. הגענו לחיפה ומשם נשלחנו למעברת קריית שמונהִ.בתקופה שגרנו בקריית שמונה, ﬠבדתי בבניין, ובחקלאות בקיבוצים שבסביבה. לאחר מכן שלחו אותנו למעברת חירייה וגם שם עבדתי בכל ﬠבודה אפשרית. בשנת 1952 התגייסתי. הלכתי לבדיקות רפואיות והתנדבתי לקורס טייס.

 

בשחקים 

הקורס שנכנסתי אליו היה קורס טייס מספר 13. אולם בגלל אי ידיﬠת השפה הﬠברית הועברתי לקורס 14. בין קורס לקורס, קיבלתי שעורים בﬠברית ממורה חיילת. סיימתי את קורס 14, קורס ראשונים ומתקדם. עשיתי כ-60 שעות בהרווארד ונשלחתי לטייסת 100. עברתי קורס טייסי קישור וקורס הדרכת טיסה והייתי קצין הדרכה של טייסת 100 וגם אחראי ﬠל המבצעים. השתתפתי בכל המבצעים של הטייסת במלחמות קדש, ששת הימים ויום כיפור. השתחררתי ב-1960 כשהייתי מפקד טייסת 128 גדנ"ע אויר לקורסי טייס ודאייה. בהמשך, במסגרת המילואים, השתתפתי בכל מלחמות ישראל ﬠד שלום הגליל ה-1.  השתחררתי בדרגת סגן ובמילואים קיבלתי את הדרגה סרן ואחר-כך רב-סרן.

 

לאחר השחרור

   
השתחררתי בגיל 28 והתחלתי לעבוד בתﬠופה אזרחית בחברת "מרום". התחלתי כטייס מן המניין והגעתי להיות הטייס הראשי של החברה. ﬠבדתי ב"מרום" 30 שנה ולאחר שהחברה נסגרה, ﬠבדתי קצת בעסקים וחזרתי לעבוד בחברת ריסוס פרטית קטנה ﬠד גיל 68. לאחר שגמרתי ﬠם הטיסה, המשכתי להדריך בכל מיני חברות וכדי להתפרנס קניתי מונית וﬠבדתי איתה ﬠד גיל 79. ﬠכשיו אני ﬠובד אצל אשתי.

סרג'יו נפטר ב- 6.6.2021 יהי זכרו ברוך.