סגן גרוי שמואל

בשואה

כאשר פרצה המלחמה ב-1939 גרנו בעיר קוטי (Kuty)  בפולין, ממש על גבול פולין רומניה, היום באוקראינה. החל מ-1939 האזור היה כבוש על-ידי הרוסים. ביוני 1941 כאשר הגרמנים תקפו את ברית המועצות האזור בו גרנו נכבש על-ידי הגרמנים.

בשנת 1942, ביום האחרון של פסח, היתה אקציה הראשונה בקוטי. הגרמנים הרגו את כל היהודים תושבי העיירה פרט לאלה שהצליחו להסתתר. משפחתי היתה בין אלה שניצלו מהאקציה. מאחר שהעיירה היתה על גבול רומניה, החלו ניסיונות לעבור את הגבול. מספר אנשים שהצליחו לעבור ולהגיע לצ'רנוביץ סיפרו שיש שם יהודים ויש חיים יהודיים. כדי לעבור את הגבול היה צורך להיעזר במבריחי גבול. חלק ממשפחתי הצליח לעבור, גם אני עברתי עם דודים שלי, אבל שם נאסרנו על-ידי המשטרה הרומנית. אותי שיחררו בגלל גילי הצעיר וזמן מה הייתי בבית יתומים. ניצלתי ממש ברגע האחרון על-ידי אשה אחת שעבדה כמטפלת בבית היתומים ולקחה אותי לביתה. אמי, אבי ואחי הקטן שנותרו בקוטי נלקחו באקציה השנייה למחנה ריכוז, איני יודע לאן. אחרי זמן מה נודע שבבוקרשט יש חיים יהודיים וניתן לחיות יחסית בסדר ללא התערבות השלטונות. לאחר הגעתנו לבוקרשט סודרו לנו מסמכים מזויפים שטענו שאנחנו פליטים פולנים, ועברנו לעיירה קטנה ליד בוקרשט. לאחר זמן מה נודע לנו שמתארגנת אפשרות לעלות על ספינה כדי להגיע לאיסטנבול. הצלחנו לעלות על הספינה ששמה "קאזבק", איתה הגענו לאיסטנבול. מאיסטנבול נסענו ברכבת ולאחר הגעתנו לארץ ביולי 1944 הבריטים שיכנו אותנו למספר ימים במחנה עתלית כנראה למטרות אדמיניסטרטיביות.

מכל משפחתי ניצלו רק עוד 4 אנשים מתוך משפחה מאד גדולה.

תקומה

הייתה לי דודה שעלתה לארץ בשנות ה-30 והתגוררה ברחובות. אחרי מספר ימים הגעתי אליה ואחרי שהות קצרה אצלה הועברתי לחדרה במסגרת עליית הנוער ומאוחר יותר לקיבוץ יגור. בקיבוץ יגור למדתי בבית ספר מקצועי "טיץ". מיד עם סיום הלימודים ב"טיץ" ב-15.5.1948 גויסתי לצה"ל, אבל למעשה הייתי כבר מגויס ל"הגנה" לפני כן. כאשר נסעתי לרחובות להפקיד את בגדי אצל הדודה ברחובות, נפצעתי מרסיסים ברגליים בתחנה מרכזית בתל אביב בזמן הפצצה של המצרים על תל אביב.

מאחר שהייתי בוגר בית ספר מקצועי הוצבתי בחיל קשר. ביקשתי לעבור לבית הספר הטכני של חיל-האוויר, שם סיימתי קורס מכונאי מטוסים והוצבתי בטייסת 103.

בשחקים

ב-1952 השתחררתי מצה"ל והתקבלתי לעבוד באל-על כמכונאי מטוסים. לאחר שהתקדמתי צורפתי לקורס מהנדסי טיס אותו סיימתי ב-1960. טסתי על כל סוגי מטוסים החל מקונסטליישן ועד 747-400. ב-1970 גויסתי למילואים כדי לעבור קורס מכוננים על סטרטוקרוזר, מאוחר יותר טסתי גם על ה‑ 707. טסתי על מטוסי חיל האוויר עד ששוחררתי ממילואים ב-13.3.1985. טסתי במבצעים רבים ובמלחמת יום הכיפורים, צברתי בשרות המילואים כ-6,000 שעות טיסה, ובסך הכל צברתי כ-30,000 שעות טיסה. סיימתי לעבוד באל-על ב-1995 ולמעשה כאן הסתיימה קריירת הטיסה שלי.

לאחר השחרור

לאחר סיום עבודתי באל על אני פנסיונר ונהנה מחיי. יש לי שלושה ילדים ושמונה נכדים.

שמואל נפטר ב 22.2.2022 יהי זכרו ברוך