אל"ם דותן (בבן) עזרא

 

ב1/09/39 פלשו הגרמנים לדנציג,עזרא הוריו וחלק מהקהילה היהודית  הצליחו לעלות על רכבת לווינה באוגוסט 1940, ומשם, במסע מפרך ורצוף סכנות, העפילו לארץ באנייה "אטלנטיק". בהגיע הספינה לחיפה עצרו אותה שלטונות המנדט, ונוסעיה הובלו למחנה המעצר שבעתלית. כעבור כעשרה ימים הועברו מעפילי ה"אטלנטיק" לאניות, והוגלו לאי מאוריציוס, שם שהו חמש שנים בתנאים קשים. במקום זה החל עזרא את לימודיו היסודיים, למד גרמנית ואף התחבר עם בנו של מפקד המחנה.

 

 

ב-1945, לאחר חמש שנות גלות במאוריציוס, הגיעה המשפחה בשנית לחופי הארץ, והשתקעה בנהריה. עזרא המשיך את לימודיו במקום, הרבה לעסוק בספורט, ניגן בפסנתר ובמפוחית, אך אהבתו הגדולה הייתה נתונה לתעופה, לטיסנאות ולצילום. כנער צעיר הקים את מועדון התעופה לישראל כחלק מההובי קלוב של נהריה. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה, ומשם נסללה דרכו לקורס טיס ולקריירה רבת הישגים ותרומה לחיל האויר. היה נשוי למרי ואב לאיריס, רועי ובועז.

 

 

אל"מ עזרא דותן, "הבבן", בוגר קורס טייס 22, טייס קרב מעולה מבכירי טייסי הקרב של חיל האויר כונה "מר סקייהוק" ומממציאי המזל"ט.

השתתף בכל מלחמות ישראל, טס על מטוסי מיראז' וסקייהוק, הוביל גיחות תקיפה ויירוט רבות ולזכותו הפלות מטוסי אויב במספר גזרות.

 

מסלול קידומו בחיל האויר היה ארוך ומגוון וכלל תפקידים מבצעיים, הדרכה, ייעוץ ופיקוד. בין תפקידיו: קצין מקלענות וחימוש, קצין מבצעים, יועץ אוירי, מדריך טיסה, מפקד טייסת, מפקד בסיס ומפקד פו"מ- זרוע אויר בבית הספר לפיקוד ומטה. נשלח לחו"ל לסיורים מקצועיים ולמטרות רכש. תכנן ובנה את גוף המזל"ט כשבגחונו מורכבת מצלמה.

על אף שסבל מבעיות לב, המשיך לטוס בטייסת תובלה.

בתפקידו הפיקודי האחרון היה עזרא מפקד בסיס ח"א 27. ב־1981, שעות ספורות לאחר טיסתו האחרונה על מטוס ווסט-וינד, נפטר מדום לב והוא בן 43.