בשואה
אחרי פלישת הגרמנים להולנד, ב- 1941 כל היהודים בהולנד חויבו לעבור לגטו באמסטרדם. המשפחה ירדה למחבוא במספר מקומות. בסיוע פעיל של הולנדים האב והאם הועברו למחנות השמדה. אחיו של אשר הצטרף למחתרת של הולנד ואשר ברח דרך בלגיה, צרפת לספרד ושם התגייס לצבא הולנד החופשית ומייד הועבר באוניה לאנגליה ושם התנדב קורס טיס של חיל האוויר ההולנדי. הקורס כמובן התבצע ב- RAF. חלק מהקורס, כשנה היה בקנדה ועם סיומו ב- 1945 הוענקו לו כנפי טייס.
תקומה
בינתיים המלחמה הסתיימה, חזר להולנד ושירת עוד תקופת מה בחיל האוויר. מאחר והיה בעל תודעה ציונית רצה לעלות לארץ אבל הנהלת הסוכנות אירופה העדיפה שיישאר באירופה ובגלל קישוריו וזהות הולנדית התחיל להיות פעיל בעליה ב'. בפעילות זו היה נוסע ברחבי אירופה ואוסף ילדים יתומים/עזובים.
כאשר עסק בפעילות זו פגש מי שהייתה אחר כך רעייתו ציפורה, גם היא הולנדית ניצולת שואה ששרדה מחנות ריכוז. היא הייתה אחות מוסמכת שגם עסקה בהכנת אוניות מעפילים. מייד אחרי נישואיהם עלו לארץ ב‑ 1948. אשר התגייס מיד לחיל האוויר.
בשחקים
בחיל האוויר הוצב ביחידה 35 שהפעילה מטוסי נורסמן שעיקר פעילותם היה הטסת הספקה לסדום וגם למקומות אחרים.
לפי המלצת חבריו ליחידה החליף את שמו ללביא.
ב- 1952 התגלה אצלו אולקוס ובעקבות הגילוי קורקע ושוחרר מהצבא. למרות מצבו המשיך לשרת במילואים. במבצע סיני ובמלחמת ששת הימים שירת במילואים בחיל מודיעין.
אחרי השחרור
אחרי השחרור המשפחה עברה למושב רגבה שם עבד כמסגר, מקצוע שלמד בהולנד לפי המלצת הסוכנות. בתקופה זו גם למד טכנאות מכשור ובקרה והחל משנת 1959 המשפחה עברה לקריית חיים ואשר עבד כטכנאי בטכניון עד הפרישה לגמלאות.
אשר לביא נפטר ב- 3.9.1997 בגיל 77, יהי זכרו ברוך.