סגן לויטין יעקב

אני דב לויטין בנו, מספר את מה שאבי סיפר לי, סרן  (ברוסיה) יעקב לויטין.

בשואה

יעקב לויטין נולד בפולין לודז'' ב 1915 וניפטר בישראל בשנת  1972. בשנת 1939 בזמן שהגרמנים פרצו לפולין הוא אשתו ו3 אחיו ואחותו ברחו לצד הרוסי. אחרי זמן קצר שניים מאחיו החליטו לחזור . ואכן הם נספו יחד עם שארית המשפחה בלודז'.

הורי המשיכו לברוח לתוך רוסיה ונשלחו למחנות הסגר. אחרי מבצע ברברוסה הם התנדבו לצבא הסובייטי כי מחנות ההסגר היו גרועים ביותר .

ביחידת מיון ענקית של הצבא הסובייטי בסיביר הייתה מודעה מי רוצה להתנדב לחיל האוויר הסובייטי

מאחר שלאבי היה ידע בשימוש בעץ כי בנה סירות מפרש  גדולות שבנויות מעץ . ומטוסים רובם ניבנו מעץ. נמצאו 16 מתאימים  והקצין הסובייטי העמיד אותם ב 4 רבעיות .

אבי במקרה היה ברבעיה הראשונה. הקצין אמר שהרביעייה הראשונה יהיו טייסים השורה השנייה נווטים השורה השלישית מטילנים והשורה הרביעית מכונאים. 

שאלתי את אבי כמה זמן היה קורס הטיס הוא ענה 6 שעות של המראות נחיתות ושל קפיצה ממטוס אימון מגובה רב. למזלו לא פגש גרמנים ב20 - 30 שעות טיסה הראשונות וכך הפך להיות מיומן יותר בהטסת המטוס שהיה יאק 3 . 

יצא לו להפיל עד סוף המלחמה שני מטוסים גרמנים. אחד מסרשמיט 109 ואחד פוקה וולף 1 .

לקראת סוף המלחמה (30.03.1945) אני נולדתי בעיר לודז' אחרי שהצבא הסובייטי היה בדרך לברלין .

 בסיום המלחמה זרקו את היהודים מהצבא הסובייטי. הורי חשבו לחזור לפולניה אבל אחרי הטבח של הפולנים אחרי המלחמה ביהודים הם החליט לעלות לישראל.

תקומה

 בשנת 1948 עלינו לישראל בזמן מלחמת השחרור .

שאלו את אבי מה הוא יודע ? תשובתו הייתה טייס קרב .הוא קיבל דרגת סגן והציבו אותו בטייסת מספר 1 .

טייסת מספר 1 הייתה טייסת קישור לכל מטרה שבסיסה היה בשדה התעופה דב בתל אביב.

באוקטובר 29, 1948 היו לטייסת 18 מטוסים מדגמי ראפיד , ביצ'קראפט , בוננזה , נורד נורקרין , גרומן ווידג'ן, פיירצ'ילד, אוסטר ופייפר קאב.

מידע זה על אבי נמצא בספר "המעופפים הראשונים", אנשי צוות אויר במלחמת העצמאות, יוצר הספר אדי קפלינסקי , ינואר 1993.

בשחקים 

בזמן מלחמת השחרור הטיס פייפרים ואם עוד בחור מאחור הטילו בקבוקים ריקים על הערבים על מנת להפחידם. אחר זמן מה השתכללו וקיבלו רימונים לזרוק מהמטוס. 

כמו כן הטיס את מה שהיה בטייסת זו בזמן המלחמה.  

לאחר השחרור

בתום מלחמת השחרור אבי נאלץ להשתחרר עקב לחץ של אשתו שלא רצתה שימשיך אחרי שראתה בזמן המלחמה את רב חבריו נהרגים.

חזר לעבוד בעבודות עץ אומנויותיו שזו הייתה מומחיותו.

עבד בשקם והיה אחראי על בניית מזנונים וקנטינות עבור חייל צה"ל בכל המדינה כולל סיני.

יעקב לויטין נפטר ב- 26.11.1972