רס"ן לוי אברהם

 

בתקופת מלחמת העולם השנייה התגוררתי עם משפחתי בסופיה – בולגריה, תחת השלטון פשיסטי – מלוכני, יצאו חוקים נגד היהודים. נאסר ליהודים לגור בעיר הבירה – סופיה. הגברים נשלחו למחנות עבודה. 

אני ושאר המשפחה גורשנו לעיר בשם גורנה-דג'ומיה. נאסר עלינו ללמוד בבית ספר בולגרי, אבל אח"כ ניתנה רשות ללמוד בבית הכנסת. כך עברתי כיתה ג' וחלק מד'. יהודי בולגריה לא נשלחו למחנות ההשמדה. 

ב 9/9/1944 שוחררה בולגריה משלטון הנאצים ע"י הכוחות הסובייטים. השלטון הפך לקומוניסטי, התעללות ביהודים פסקה. לאחר הקמת מדינת ישראל, ניתנה רשות לעזוב את בולגריה. 

כל יהודי בולגריה (למעט מס' זעום) עזבו הכול ועלו לישראל.

 

 

 

עם הגיענו ארצה שוכנו באוהלים במחנה עולים בפרדס חנה. לאחר כשלושה שבועות הועברנו ע"י עליית הנוער כ 40 בני נוער, לכפר הנוער בן שמן. המקום היה נטוש אז (בגלל המלחמה) ולמעשה אנחנו שיקמנו אותו. 

אחרי שנה וחצי עזבתי את הכפר והצטרפתי למשפחתי ביפו.

למדתי בביה"ס הטכני "מקס פיין" ובחופשות עבדתי בבנין. באוגוסט 1953 גויסתי לחיל השריון. חצי שרות עברתי שם. התנדבתי לקורס טייס. התקבלתי לקורס מס' 20 אותו סיימתי ב 28/6/1956.

 

 

 

קורס טייס מס' 20 . "מכין" בביה"ס הטכני של חייל האוויר. "ראשוני" בבח"א 8 על מטוס סטירמן. "מתקדם" במטוס הרוארד. סיום – מסדר כנפיים ב 28/6/1956 . 

קורס "אימון מבצעי" אחרון על מטוס מוסטנג. שירתי בטיסת 105 מוסטנג. ב1959 עברתי לתובלה לטייסת 103 וטסתי ב: איירספיד, קונסול. דקוטה 47-C ונורד 2501 . 

בשירות המילואים טסתי בהרקולס 130-C עד גיל 52.

 

 

 

ב31/5/1964. השתחררתי משירות קבע והתקבלתי מייד כטייס באל-על טסתי ב: 707B, 720B, 747B, 747-400B. 

טיסתי האחרונה ב 21/3/2000 ביום ההולדת 65. מאז אני "ציפור חופשית"