רס"ל מי-טל ישראל

תקופת השואה

עם השתלטות הצבא האדום על ליטא, הוחרם רכוש המשפחה וב14.6.41 גורשה המשפחה מביתה (הוגדרו כבורז'ויים – עשירים) ב18.6.41 יצאה הרכבת לסיביר. בעקבות הסכם "רוזוולט, צ'רצ'יל וסטאלין" שוחררו האזרחים הפולנים ולפי בקשת המשפחה הועברו לאוזבקיסטן ושם התקיימו מעבודות חקלאות בקולחוז. ב1944 עברה המשפחה לבירת אוזבקיסטן – טשקנט. ישראל למד בבוקר בבית הספר ואחרי הלימודים (כשהוא בן 12) מכר בשוק סיגריות וגפרורים כדי להתקיים. ב1946 חזרה המשפחה לפולין לעיר שטטין. במסגרת תנועת "הבריחה" שלחו ההורים את ישראל בן ה14 לגרמניה עם קבוצת ילדים שהתארגנה בחשאי. הם עברו את הגבול במשאית, משם לספינה שבדרכה עברה בשדה מוקשים, ואז ברכבת לברלין. בברלין שוכנו בבית ילדים, על יד מחנה העקורים "שלכטנזה".

תקומה

בהגיע הוריו ואחיו של ישראל לברלין, הצטרף אליהם למחנה העקורים "טמפלהוף" ומשם למחנה "הזנהקה ביי קאסל". במחנה אירגנו הניצולים בית ספר "תרבות" ובית ספר מקצועי. ישראל למד בשניהם, ובערב עבד אצל צלם ותיעד את החיים במחנה ובהמשך את יציאת משפחתו מאירופה וכן את ההפלגה ארצה. ב1947 העפילה המשפחה לארץ בעלייה ב' בספינת המפרשים 'כ"ט בנובמבר'. במהלך ההפלגה לארץ, בזמן תפיסת הספינה על-ידי האנגלים, הצליח ישראל לפתח את הפילמים (סרטי צילום) בבטן הספינה, ובירידה מהספינה ליפף את הפילמים על השוקיים כדי להסתירם מפני הבריטים. האוניה נגררה לנמל חיפה (28.12.47) ומשם הועברו המעפילים לספינת גירוש לקפריסין. (בחיפוש הוחרמה המצלמה על-ידי הבריטים, אך לא הפילמים.) בקפריסין שהו במחנה מספר 70 במשך חמישה וחצי חודשים. בתחילת מאי קיבלו סרטיפיקטים (אישורים) ויצאו לדרך חזרה ארצה (המצלמה הוחזרה) ב12.5.48 הגיעו לארץ והתמקמו בתל-אביב. ישראל למד בבית הספר "שבח" ובהיותו חובב תעופה, הצטרף לקלוב התעופה (בכיכר דיזינגוף).

בשחקים

עם גיוסו לחיל האוויר בשנת 1950, התקבל לקורס טייס, ולאחר תקופת אימוני טיסה הועבר לקורס מקלענים. ב1951 סיים קורס מקלעני אוויר וקורס צילום והוצב בטייסת המפציצים "הפטישים" (טייסת 69) והתמנה למקלען ראשי. צבר כ-340 שעות טיסה כמקלען אוויר במטוס ההפצה B-17("המבצר המעופף"), השתתף בהפצצות במהלך מבצע "קדש" ונטל חלק בטיסות מסוגים רבים נוספים : טיסות צילום, טיסות אימוני ניווטים, טיסות הפצצה וטיסות אימוני מקלענים. בתקופת שירותו המציא כוונת חדשה למקלע האווירי שהיה בשימוש במטוס.

לאחר השיחרור

ב1952 החל ישראל ללמוד הנדסת ייצור קורס מס' 1, מודרך על-ידי מומחים מהאו"ם, שאורגן ל-ידי המכון לפיריון העבודה בתל-אביב. עבד בהנדסת ייצור במפעלים שונים. ב1962 פנה להוראה ושימש מורה בבית הספר התיכון המקצועי "שבח" שהוא עצמו מבוגריו. ב1964 הקים מפעל לייצור ציוד צילום ("מי-טל טכניק") – המפעל ייצר כ-65 מוצרים שונים, סיפק ציוד צילום לצלמים ומוסדות רבים, אוניברסיטאות, בתי ספר לצילום, בתי חולים, מוזיאונים, צה"ל, משטרה וחיל האוויר. את סרטי הצילום מתקופת העפלה הצליח ישראל להחיות רק בשנת 1956 בטכניקה מיוחדת. את הפילמים הוא תרם למוזיאון העפלה בחיפה ומשם הם נעלמו, אך מספר תמונות מהפילמים מוצגים כיום במוזיאון הפלמ"ח בתל-אביב.