סגן ספרא אלכסנדר

בשואה

נולד ביום י"ח בתשרי תרצ"ה (28.9.1934) בעיר רוסה שבבולגריה, בן יצחק ורבקה. אביו - אחד מראשי התנועה לחינוך עברי וציוני בארצו ומנהל בית-הספר העברי בעירו. באווירת בית לאומי זה בגולה ספג הילד את הכמיהה לארץ כשהשפה העברית היא שפת-אמו.

תקומה

המשפחה עלתה לארץ בשנת 1944 והשתקעה ברמת-גן. אלכסנדר בן העשר נשלח אל בית-דודו בכפר ויתקין כדי להמשיך את לימודיו בבית-הספר היסודי שם. לאחר שנה חזר אל חיק-משפחתו. בקיץ 1946 עברה המשפחה מרמת-גן והתנחלה בכפר-חיטין. אלכסנדר נקלט בחברת-הילדים והתבלט בשקדנותו ובחריצותו כתלמיד. אחרי סיום הלימודים נשלח יחד עם בני כיתתו לבית-הספר החקלאי "מקווה ישראל", בו הצטיין בהישגיו בלימודים ובעבודה והתמחה במספר ענפים חקלאיים דוגמת גידול-צאן, עופות וירקות. בתום לימודיו ב"מקווה ישראל" חזר למשק הוריו בכפר חיטין.  מוסיקה היתה אהובה עליו מאד. השתתף וזכה בחידונים המוסיקליים השבועיים ב"קול ישראל".

בשחקים

בדצמבר 1952 גויס לצה"ל והוצב בחיל-התותחנים. התנדב לקורס טייס בחיל האוויר, סיים אותו בהצלחה והתקבל להדרכה. עם תום תקופת שירותו חזר למשק הוריו. נבחר להנהלת-הכפר, כאחראי לענף הצאן וריכז את הדרכת הנוער. השתתף בקרבות-אויר במלחמת סיני. התחתן עם חברתו ועברו להתגורר במושב ניר בנים. היה פעיל במושב ונבחר לוועדת תרבות. השתתף בחוג דרמה ובמקהלה וארגן חוג מוסיקה שהתאסף בביתו. בראשית 1960 יצא לשנתיים עם משפחתו לשליחות לגאנה ושימש שם מדריך בבית-הספר לטיס (במסגרת המשלחת של חיל-האוויר הישראלי).  

ביום י"א בניסן תש"ך (8.4.1960) נפל בעת מילוי תפקידו בגאנה. אלכס הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בכפר ויתקין. הניח אשה וילד. קציני חיל-האוויר הישראלי בגאנה הוציאו לאור חוברת על ראשית בית-הספר לטיס שם והיא מוקדשת לזכרו ולזכר הצוער סרקודי שנפל עמו. במלאת שנה לנפלו הופיעה חוברת לזכרו בשם "אלכס".

 שם מדריך בבית-הספר לטיס (במסגרת המשלחת של חיל-האוויר הישראלי).