סגן פפו משה זיקו

בשואה

בולגריה לא הייתה מעורבת ישירות במלחמת העולם השנייה למרות שהמלך והממשלה צידדו בכוחות הציר. משה נולד כשנה לפני פרוץ המלחמה וגדל במשפחה יהודית חילונית בעלת זיקה לארץ ישראל. היהודים בעיר הולדתו של משה התגוררו בשכונה שרוב תושביה היו יהודים. יחד עם זאת זה לא היה גטו ולא-יהודים גרו בה בשכנות טובה. חופש היהודים אמנם הוגבל בזמן המלחמה ומידת מה של אנטישמיות ניכרה באוכלוסיית הרוב הנוצרי. יחד עם זאת, להוציא תקופה קצרה באמצע שנת 1943, לא נשקפה סכנה של ממש ליהודי בולגריה. עם כניסת הצבא האדום לבולגריה בספטמבר 1944, הסתיימה למעשה המלחמה עבורנו, אף כי מחסור במצרכי מזון נמשך עוד זמן מה. בית הספר היהודי שנסגר בקיץ 1941 חזר לפעול ומשה למד בו עד כתה ד'. רוב המקצועות בבית הספר נלמדו בשפה העברית.

תקומה

לאחר ההצבעה באו"ם על הקמת המדינה ועם ההכרזה על הקמתה משפחתו של משה (בדומה לרוב יהודי בולגריה) החליטה לעלות לישראל. משה עלה ארצה עם הוריו  באנייה "בולגריה" שהגיעה לנמל חיפה בחודש פברואר 1949. בעזרת קרובים שהיו ממקימי המושב כפר חיטים שליד טבריה נקלטה המשפחה במהירות ועברה לגור במושבה הסמוכה מצפה שליד טבריה. הקרבה הגיאוגרפית בין מצפה לכפר חיטים אפשרה למשה ללמוד בבית הספר היסודי בכפר חיטים. פתרון זה היה כרוך ב"טיול" יומי של קילומטר וחצי בכל כוון. בשנת 1953 המשפחה עברה לגור בטבריה ומשה התחיל את לימודיו בתיכון העירוני. הוא סיים את לימודיו בשנת 1957. בתקופה זו בהיותו בגדנ"ע התעניין ועסק בבניית טיסנים ובנושאי תעופה בכלל.

בשחקים

משה או כפי שקראנו לו - "זיקו" התגייס לצה"ל בשנת 1957 ולאחר תקופת הטירונות התקבל לקורס טיס – מחזור 28. עבר בהצלחה את השלבים המוקדמים של הקורס כגון "תושיית שדה", "הצלה ימית", "קורס צניחה" והחל לטוס. המטוס עליו למד לטוס היה ההרוורד. משה סיים את קורס הטיס בהצלחה בשנת 1959 וקיבל כנפיים ודרגת קצונה. במחצית השנייה של שנת 1960 עבר עם עוד כמה ממסיימי מחזור 28 לטייסת 110. ב-27 למרץ 1961 בהמראה בטיסה שגרתית במטוס ווטור B עם "בטן מלאה" חימוש, אך ללא הנווט שאיחר לאותה טיסה המטוס הזדקר, משה איבד שליטה על המטוס והתרסק על המסלול.