רס"ן פרידמן ברוך

בשואה

 ברוך ומשפחתו חיו בדברצן – אמו עבדה בבנק, ואביו היה עורך דין. לאחר פרוץ המלחמה נשלח אביו למחנה כפייה ברוסיה, ושם נרצח ב־1942. במהלך 1944 הצליחה אמו של ברוך להשיג תעודות זהות מזויפות שבהן התחזו לנוצרים. הם עברו לבודפשט, ועד לכיבושה בידי הצבא האדום הסתתרו במקומות שונים בתנאים קשים של רעב כבד ובחוסר כול.

 תקומה

 בתום המלחמה, נישאה אמו של ברוך לגבר שמשפחתו אבדה באושוויץ, ושֵם משפחתם שונה מבוקסבאום לפרידמן. ב־1946 החל מסעם המפרך ורווי התלאות מהונגריה, שכלל בריחה בלתי־חוקית ברכבת של חיילים רוסים, בריחה שהותירה אותם חסרי כול; הם שהו במחנות עקורים, ובעזרת שליחים מהארץ עברו לאוסטריה, גרמניה ואיטליה כשהם חוצים מעברי גבול בדרך־לא־דרך ובתנאים בלתי־אנושיים. רק בקיץ 1948 הצליחו לעלות לארץ על גבי ספינת המטען "קסרטה". בהגיעם לישראל התגוררו תקופה קצרה במעברה, ולאחר מכן עברו לנחלת יצחק. ברוך למד בתל אביב, וסיים את לימודיו ב"תיכון חדש". כחובב תעופה היה חבר ופעיל בקלוב התעופה ובגדנ"ע אוויר שבתל אביב.

 בשחקים

 ברוך התגייס לצה"ל ב־1955 וסיים קורס טיס של חיל האוויר בפברואר 1958 והמשיך בהכשרה כטייס קרב על מטוסי "אורגן" ו"מיסטר". ב־1959 עבר קורס מדריכי טיסה והחל להדריך בבית הספר לטיסה על "הרווארד". בהמשך חזר לטייסת ה"מיסטרים" בבסיס חצור. במהלך 1962 טס מספר טיסות במטוסי "סופר־מיסטר" כהכנה להסבה למטוסי "מיראז'"., טס על "מיראז'" ב"טייסת הקרב הראשונה" (101). עד לשחרורו מהסדיר ב 1965. בטייסת זו טס גם במלחמת ששת הימים, ולזכותו הפלה של מטוס מצרי. ב־1968 עשה הסבה ל"סקייהוק", ובמטוס זה לחם במלחמת יום כיפור.

מתגורר בהוד השרון, נשוי לדבורה, אב לגילה, אילן והדס, וסב לשמונה נכדים ונכדות: גיא, עמית, מיה, ליה, אורי, תמיר, רותם ונועה.

 לאחר השחרור

 עם שחרורו מצה"ל החל ברוך לעבוד כטייס בחברת "ארקיע". כעבור זמן קצר הוסמך כקברניט. ב־1981 עבר לחברת הצ'ארטרים "מעוף". חדל לטוס ב־1983, לאחר שהתגלו בעיות רפואיות. התדרדרות במצבו הביאה לצורך בניתוח עמוד שדרה צווארי ולצנתורי לב, ומשנת 2010 ברוך מרותק לכיסא גלגלים.

 ברוך פרידמן נפטר ב- 9.9.2022, יהי זכרו ברוך