רס"ן קרת חנוך

בשואה

בפרוץ המלחמה חנוך ואביו ברחו מביתם ושהו בלבוב. לאחר זמן-מה החליט אביו לחזור ולהתאחד עם אמו וחנוך נשאר לבד אצל דודו. תוך כדי נדודים נתפס חנוך על-ידי הרוסים ונשלח לגולג בסיביר, שם חי כשנתיים כשהוא סובל מרעב, קור ותנאים נוראים. בזמן השואה נשלחו אמו, אביו ואחיו הצעיר למחנה ההשמדה אושוויץ. לאחר המלחמה חזר חנוך לעיר הולדתו ולביתו, התאחד עם אמו ואחיו ששרדו את המלחמה ומאוחר יותר עלו לארץ ישראל. אביו נרצח באושוויץ.

תקומה

חנוך ואימו נדדו לצ'כיה. שם הוצע לו ולחבריו להתנדב לקורס טייס מטעם ההגנה, אותו התחיל בצ'כיה וסיים בארץ.

בשחקים

ב-1949 עלה ארצה עם חבריו מקורס הטייס בצ'כיה, והם גויסו לחיל האוויר.

חנוך השלים את הכשרתו כטייס והוצב בטייסת 100. בין המבצעים בהם השתתף היה מבצע "שנונית" שעסק בחילוץ כוח של חיל הים שנתקע בחופי סעודיה ומבצע "ירקון" שמטרתו היתה היערכות לקראת מבצע קדש. במבצע זה היה מפקד כוח החילוץ, שחילץ בתנאים קשים ששה סיירים מנפילה בשבי המצרים במדבר סיני.

לאחר השחרור

חנוך השתחרר מצה"ל בשנת 1964 ולאחר שחרורו פתח בית ספר גדול לנהיגה ועבד בו כמורה לנהיגה עד גיל 80. חנוך התנדב לשרת במילואים בחיל האוויר ושירת כך עד גיל 50. חנוך שירת בהתנדבות והשתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים.

חנוך היה אב וסב למופת ואיש משפחה מסור.

חנוך היה איש צנוע במיוחד שמיעט לספר על קורותיו ומעלליו.

חנוך נפטר בשנת 2006 יהי זכרו ברוך.