רס"ן שחף רן

בשואה

בגיל 9 נלקחנו, אני ומשפחתי, לתחנת הרכבת וכעבור כשעה הורידו והוליכו אותנו ברגל במשך חודשיים, נובמבר ודצמבר עד לגטו. הורי מתו מיד ואני נשארתי לבד. כשחזרתי הציע לי משפחה לגור איתם. יחסם היה טוב אבל התברר שהיה בזה אינטרס פרטי.

תקומה

בגיל 15 סיימתי קורס דאייה יסודי ומתקדם וכעבור שנה גמרתי בית ספר לטיס פרטי (במטוסי 25/35 KLEM ). ב1951 הגעתי לבדי לארץ ומיד התנדבתי לצבא. טבעי היה לבקש לשרת בחיל האוויר. מסיבה שלא ברורה לי הגעתי לנווטים. מאז שבאתי לארץ, אף פעם לא חשבתי על מה שהיה. לדעתי בכל פעם שאוריד דמעה האויב יעלה חיוך, לכן אני דואג לעתיד המשפחה – ילדים ונכדים.

בשחקים

שרתי בטייסת 103 כנווט ראשי במבצע ירקון, מלחמת קדש, ששת הימים ויום כיפור. עברתי לביה"ס לטיסה כמדריך קרקע ראשי ומועמד למפקד טייסת לימודי קרקע. אח"כ ראש מדור בענף אויר 2 בתקן רס"נ.

 אחרי השחרור

עבדתי כנווט באלעל, כאשר הופסקה העסקת הנווטים עברתי הסבה למהנדס טיס. כמהנדס טיס עבדתי עד פרישתי ב- 1983 מעל אל והפסקת העסקת מהנדסי טיס בחברה.

מאז אני פנסיונר.