רס"ן שלו אהרון

בשואה

בין 1939-40 ברחו בני המשפחה מביתם שברובנו, אוקרינה (היום) פולין של אז, ברכבת האחרונה לכיוון רוסיה, סיביר. באחת מתחנות הרכבת שלחה אותו אימו להביא מים מהברזייה. כאשר כך עשה, נסגרו דלתות הרכבת והיא המשיכה בדרכה. אהרון, בן 15, נשאר לבדו ברציף ומאז לא ראה יותר אף אחד מבני משפחתו, ולא ידע מה עלה בגורלם. הוא לא הפסיק לחפשם עד יומו האחרון. כדי לשרוד הצטרף לחבורות שונות ומשם לפרטיזנים. ב 1941 ברח לרוסיה, שם אימץ את שם משפחת אימו והפך מאהרון קרמר לבריק. התגייס לצבא הרוסי ושינה לשם כך את גילו. הסווה את יהדותו בכך שקעקע את גופו ונמנע מלהתקלח עם האחרים. נלחם עם הצבא הרוסי נגד הגרמנים ונפצע בירך שמאל מכדור. כשגילו את יהדותו ברח והתגייס לצבא "אנדרס" הפולני. איתם עבר ברוסיה ואירן והגיע עד עירק. משם ברח והגיע לצבא הבריטי ושימש כעוזר נהג ביחידת תובלה על רכב כבד. עבר איתם לסוריה ולבנון. בסוף מלחמת העולם השנייה ברח מהצבא האנגלי לארץ ישראל.

תקומה

הגיע מלבנון לישראל, לקיבוץ גשר. בקיבוץ עבד במחצבה ובמקביל התגייס לאצ"ל. היה חבר באצ"ל עד קום המדינה. בין הפעולות בהן השתתף היה פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים. לאחר קום המדינה, פירוק האצ"ל והסתפחותו לצה"ל התגייס לחיל הספר (מעין משמר הגבול של היום).

במלחמת העצמאות שירת כנהג משוריין באספקת מזון ומים לירושלים הנצורה, בגדוד פורצי הדרך לירושלים. עבר ליחידת שועלי שמשון, שם היה נהג משוריינים. השתתף 6 פעמים במתקפה על משטרת עירק-סואידן ובקרבות נוספים. עם סיום המלחמה נשאר בצבא וכשהקימו את יחידת הצנחנים עבר אליה והיה בגדוד הראשון של הצנחנים. הגיע שם עד דרגת רב סמל ראשון.

בשחקים

מימי מלחמת העולם גמלה בו ההחלטה כי יותר נכון להלחם מהאוויר מאשר מהקרקע. בגיל 27 החליט להתגייס לחיל האוויר. בשנת 1953 , למרות שהיה מבוגר, בלי תעודת בגרות, בלי לימודים בכלל – מתמטיקה, אנגלית וכ', למרות נקודת הפתיחה החלשה סיים את קורס טייס מס' 9 בהצטיינות!!! אהרון שב למחנה תל-נוף, אותו עזב לפני קורס הטיס, וחזר כטייס קרב. הטיס את כל סוגי המטוסים דאז: מסרשמיט, הרוארד, מוסטנג, ספיטפייר ומפציץ ה 17B. כאשר נתגלתה בעיה בכליה השמאלית שלו, נאלץ לעבור הסבה לטייסת תובלה החל בטייסת "דקוטות" שם עבר את מבצע סיני כאשר הטיס את המטוס ממנו צנחו הצנחנים ב"מתלה". עם סיום מלחמה זו וקליטת מטוסי ה"נורד" בחיל האוויר, עבר לטייסת זו. ב 12/7/1955 טס במסגרת חיל האוויר למשימה באירופה, נדרש לעברת את שמו והחליפו מבריק לשלו. אחרי ה"נורדים" טס בהרקולסים ובמטוסי הבואינג בטייסת 120. במסגרת שירות המילואים שימש כראש אגף ההדרכה בטייסות בהו שירת, כולל טייסת ההרקולסים. פעל רבות לקליטת מטוסי הבואינג בחיל האוויר. שירת במילואים יותר מ 17 שנים (בזמנו היה הטייס ששירת הכי הרבה זמן במילואים).

כיצד עבר מהצנחנים לחיל האוויר.

יום אחד נערכה ארוחת ערב חגיגית למפקד בסיס תל-נוף שהיה משותף לחיל האוויר ולצנחנים. האוכל הוגש לשולחנות והחיילים חיכו לבואו של מפקד הבסיס. משאיחר לבוא, החל אהרון לאכול בהפגנתיות והורה לחיילים לעשות כמוהו. על כך נשפט, אך במקום לרצות את עונשו הוא הודיע על התנדבותו לקורס טיס בחיל האוויר.

לאחר השחרור

כשהשתחרר מחיל האוויר בשנת 1961 , החלה הקרירה האזרחית בחברת התעופה הלאומית – אל-על. הטיס את מטוסי ה"סופר קונסטליישן" ולאחר מכן את מטוסי ה"בריסטול בריטניה", עבר למטוסי בואיג 707 מהראשונים שנקלטו בחברה. ב 1965 הוצע לו לחזור למטוסי ה"בריטניה" כקברניט. אהרון נענה לבקשה ובמשך שנים רבות היה זה המעבר המהיר ביותר לקברניטות במטוסים אזרחיים. לאחר תקופה קצרה מאוד עבר הסבה לקברניט בבואינג. במגביל התקדם לרמה של מדריך ובוחן. בה בעת התקדם מאוד באל-על ונהיה טייס הניסוי של מטוסי ה707 . עם קליטת מטוסי 747 ב 1972 עבר הסבה ונהייה קברניט, מדריך ובוחן גם במטוסים אלו. לזכותו נזקף שיא במהירות הטיסה מארה"ב לישראל 8 שעות ו 10 דקות בלבד. עם נפילת משטר השאח באיירן ועליית חומיני לשלטון, היה אהרון זה שהטיס את הטיסה האחרונה שיצאה מטהרן עם נוסעים יהודים מוברחים על סיפון המטוס. במסגרת תפקידיו באל-על, הגה, תכנן, עיצב והנהיג את כל תפיסת הביטחון בחברה, הנהוגה עד היום. לאור הישגיו הרבים בתחום זה זכה לאותות הוקרה מראשי ערים ומערכות הביטחון במקומות רבים בעולם. בנוסף לתפקידיו באל-על שירת בתפקידים מיוחדים בשירות הביטחון של מדינת ישראל בארץ ובשליחויות סודיות בעולם.

.אהרון שלו נפטר ב- 1997, יהי זכרו ברוך